חיימקה, הנכד של סבתא

אם הסיפור שלפניכם היה מבוים כהצגה, לבטח כל הצופים בו היו דומעים ומסכמים, כי במאי ההצגה הגזים מעט בתיאורים הדוקרים את הלב. אבל לא. הסיפור שלפניכם הוא אמיתי. אמיתי לחלוטין, ללא אחוז אחד של גוזמה או של ניפוח העובדות. קראו, וקחו אל ליבכם…

הסיפור שלנו הוא על חיים (חיימקה) אשר נולד במרכז הארץ כשהוא דור שלישי למשפחה במצוקה.
חיימקה, האחרון מבין חמישה אחים ואחיות, נולד פגוע מוחי קשה. כשההורים התבשרו על הולדת בנם הפגוע, הילכו כמי שחשך עליהם עולמם. האב, שלא יכל לשאת בנטל, נטש את המשפחה ונעלם. האם נותרה לבדה עם חיימקה הפגוע וחמשת אחיו ואחיותיו.
בשל מצוקת הדיור והפרנסה, האם התמוטטה ולא יכלה להחזיק את בני המשפחה, ושניים מילדיה נמסרו לאימוץ.
היא נותרה עם 4 ילדים כשהקטן מבניהם, הוא חיימקה שלנו. עליו היא לא הייתה מוכנה לוותר ולהעבירו לאימוץ או למוסד כלשהוא, מתוך הידיעה וההרגשה, שחיימקה זקוק לה. כך, על אף כל הקשיים, היא התמסרה אליו בכל ליבה ומאודה.
בית של מצוקה, היא איננה הגדרה הנכונה לתנאי הדיור המשפילים בהם גרים המשפחה האומללה. המבנה-המרתף שניתן להם ע"י עמידר, הוא למעשה המקלט של כל בניין המגורים שהוסב לדירה. לא זו בלבד, אלא שהמשפחה של חיימקה, חולקת חדרים משותפים עם עוד שתי משפחות קרובות משפחה, אשר נמצאים אף הם בשפל כלכלי מחריד. סה"כ דרים במבנה-מרתף-מקלט, 3 משפחות שחיות יחד בתת תנאים ובתת אנושיות.
קרוב משפחה אחד, הוא הדוד של חיימקה הסובל מ-90% עיוורון. המשפחה השנייה, היא הדודה ו-3 ילדים הסובלים כולם מנכות נפשית. ונוסף על כולם גם הסבתא הקשישה, שנמק ליבה בראותה את דור ההמשך, בניה, בנותיה ונכדיה, חיים בתת תנאים וקצרות ידיה מלהושיעם.
לפני כשנה, נציגי ארגון "חסדי נעמי" אשר לוו ומלווים את המשפחה-המשפחות הנ"ל, נקראו להגיע בדחיפות אל הסבתא. צוואתה של הסבתא לאנשי "חסדי נעמי" הייתה אחת: "קיימו בר-מצווה לנכדי חיימקה מול שריד בית מקדשנו – הכותל המערבי ודאגו לו לטלית ותפילין מהודרים".
הסבתא נפטרה. תאריך בר-המצווה הנה הגיע. אנשי "חסדי נעמי", מארגנים אוטובוס שמסיע את קרובי המשפחה עם חיימקה אל הכותל המערבי. בזמן הנסיעה דואגים המתנדבים לשיר ולשמח את כל המשתתפים בכלל ואת חיימקה ה"חתן" הנרגש בפרט. ספר התורה מוצא מן ארון הקודש ומונח על רגלי חיימקה הרתוק לכסא גלגלים. חיימקה מחייך חיוך רחב ומשמיע קולות וגניחות של שמחה. הוא אינו יכול לדבר או לתקשר אך הכל רואים וחשים את שמחתו הרבה של חתן בר המצווה.

יו"ר "חסדי נעמי" הרב יוסף כהן מניח לחיימקה את התפילין בפעם הראשונה בחייו. הרב כהן, אשר לא מסתיר את פניו הדומעות מהמעמד המרגש אומר כי הוא מרגיש כשמחת בנו שלו. כל שאר המשתתפים, מוזמנים וגם שאר אורחים מזדמנים, גועים כולם בבכייה של שמחה והתרגשות. הסוכריות נזרקות על חיימקה המרוגש והעיניים של כולם דומעות, דומעות מאוד.
רב הכותל הרה"ג שמואל רבינוביץ' שליט"א, ניגש אף הוא לחתן בר-המצווה וכשהוא מנשקו על מצחו, העתיר ברכות עליו ועל כל בני משפחתו. זמר חסידי מחו"ל שנקלע למקום, הצטרף אף הוא לשמח את חיימקה. תזמורת עם כלים אותנטיים ניגנה בכל העת, ולרחבת הריקודים הצטרפו ובאו עשרות מתפללים ששהו במקום.
השמחה הפורצת כל גבול המשיכה עוד שעה ארוכה. משם המשיכו מתנדבי "חסדי נעמי" וכל בני משפחת החתן אל אולם השמחות לסעודת מצווה מפוארת ונכבדת.
השמחה הסתיימה, כל המשתתפים שבו לביתם מרוגשים ונסערים, לחיימקה ציפתה בבית הפתעה נעימה. חלום שנדמה היה שהוא חולם עליו בלילות. אנשי "חסדי נעמי" רכשו מיטה חדשה המיוחדת בהתאמה לאורח חייו ולמוגבלותו של חיימקה היקר.

עצוב ככל שזה ישמע, נכון לרגע זה, עדיין משפחתו של חיימקה המורחבת (3 משפחות…) גרות באותו מרתף-מקלט של הבניין. הם אינם עובדים, מפני שאיש מהם לא מסוגל לעבוד. ניתוקי המים והחשמל הם מציאות כמעט חודשית. ביגוד וכל דבר אחר שאינו אוכל נפש, הוא בגדר מותרות, וכל חייהם תלויים בקצבות הביטוח הלאומי ובעיקר מחסדם של ארגון "חסדי נעמי".

(לספקנים והצינקים שבינינו, ניתן לאמת כל מילה ממה שנכתב לעיל, במשרדי חסדי נעמי.)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נהניתם?! שתפו...

WhatsApp
Facebook
Email
Twitter
LinkedIn
Print
מחזירים אהבה לחיילי צה"ל
מחבקים את תושבי הדרום
מיזם של חלוקת 'ערכת שמירה' לחיילי צה"ל
מרבים בזכויות ותורמים גמרות
הצטרפו עכשיו לקרן להצלת הקשישים
דילוג לתוכן